ישנם מאות מיליוני ספרים מודפסים וכתבי יד המונחים בשקט בספריות ובארכיונים ברחבי העולם. מה אם נבנה מפת דרכים חדשה לבינה מלאכותית כדי להוציא אותם לאור?
על ידי מימון דיגיטציה המונית, מינוף טכנולוגיית זיהוי תווים אופטי (OCR) מתקדמת ויישום למידת מכונה, הבינה המלאכותית תוכל לחשוף יצירות שהוזנחו על ידי הזמן. תארו לעצמכם מציאת מלחין נשכח שמתחרה במוצרט, או כלכלן שזכה להתעלמות עם תובנות כמו של אדם סמית, או בישראל, אולי עגנון חדש.
הוכחת היתכנות 1: פרדוקס ג'בונס
לאחרונה ראינו הצצה לכך כאשר מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, מסגר את עתיד הבינה המלאכותית סביב פרדוקס ג'בונס. עד אז, ויליאם סטנלי ג'בונס לא היה דמות מרכזית בכלכלה של ימינו, והפרדוקס שלו הוגבל לרוב לנישות מחקר כלכלי של הסביבה.
בהשראת זאת, לקחתי לידיי את ספרו של ג'בונס משנת 1865, "שאלת הפחם" (The Coal Question). ואז ראיתי שמצאתי פנינה נסתרת. לימוד מעמיק של התיאוריות המקוריות שלו – ואפילו של טעויותיו – יכול ללמד אותנו על כלכלה וטכנולוגיה הרבה יותר מאשר רק הפרדוקס שנקרא על שמו.
הוכחת היתכנות 2: הגאונים האבודים של ההיסטוריה
ההיסטוריה הוכיחה שישנה גאונות מדהימה שאבדה בזמן ולאחר מכן נמצאה מחדש.
המוזיקה של יוהאן סבסטיאן באך נשכחה כמעט לחלוטין במשך 80 שנה לאחר מותו. עד שבא פליקס מנדלסון וגאל את יצירתו, באך למעשה לא היה קיים עבור העולם – ממש כמו עץ שנופל ביער ריק שאף אחד לא שומע או רואה. כמה עוד מוחות גאוניים, כמו מנוקיו, הטוחן מהמאה ה-16 המסתתר בכתבי יד נידחים של האינקוויזיציה (ושגינזבורג כתב ספר היסטוריה עליו), עדיין מחכים שקולם יישמע?
בעידן המידע המודרני, אנו מוצפים לעתים קרובות בתוכן ירוד ו"זבלי" (slop) שנוצר על ידי בינה מלאכותית. בשל כך, מחשבה אנושית מקורית ואיכותית ביותר המסתתרת בתוך ספריות וארכיונים פיזיים היא הזהב החדש.
החזית הגדולה הבאה עבור חברות בינה מלאכותית, ממשלות וספריות אינה רק יצירת העתיד – אלא גאולת העבר.
מי יהיה מוכן להרים את הכפפה?
#בינה_מלאכותית #חדשנות #מדעי_הרוח_הדיגיטליים #היסטוריה #ספריות #פרדוקס_גבונס #טכנולוגיה_לטובה #עתיד_הבינה_המלאכותית #כריית_נתונים
תרגום של פוסט שהעלתי באנגלית ללינקדין, 5/8/2026, גיא שקד